תצלום אויר D1 2.8.2017

*עידן*‏

מעולם לא הייתי רחוק מאחי דניאל כל כך הרבה שבועות. אני מתרגש בטרוף לראות אותו. אני חולץ את נעלי ‏על המדרגות בכניסה לבית, פותח את את הדלת בשקט, נכנס וסוגר אותה בשקט אחרי. אני מניח את התיק ‏הכבד שלי ליד מתלה המעילים בכניסה. וזהו אני כבר לא יכול להתאפק.‏

‎ ”‎‏‎‏ ‏HONEY I’M HOME"

אני צועק בכל כוחי, כהרגלינו מזה שנים. מיד אני שומע את קול צעדיו של ‏דניאל שיורד בריצה במדרגות העץ מהקומה העליונה. הוא קופץ עלי וכמעט מפיל אותי על הרצפה. "עידן! כל ‏כך התגעגעתי." ככה אנחנו עומדים חבוקים דקות ארוכות. כל געגועינו אחד לשני מתנקזים לחיבוק הארוך ‏הזה. אין לנו צורך במילים מיותרות, הכל נאמר שם ללא מילים, מלב אל לב.‏

כשרק התגייסנו, עמדנו בפני דילמה. מעולם לא נפרדנו בעבר. למדנו יחד מהגן ועד סוף התיכון. עכשיו הגיע ‏הזמן לבחור מסלול בצבא. האם נמשיך יחד או נפרד? דניאל בחר להיות לוחם. הוא יוצא הביתה כל שלושה ‏שבועות., ועד כה לא תאמו יציאותיו לשלי, למרות שאנחנו כבר כמעט שנה בצבא.‏

אהבתם את הסיפור? להמשך לחץ על הקישור:

http://www.amour.co.il/amour-media-story-253622