תם הקיץ D1 29.8.2017
- בר אבידן
- 31 במאי 2018
- זמן קריאה 1 דקות
עודכן: 25 בנוב׳ 2018

בתחנת המשטרה הוא היה ידוע כמפקד האהוב. גם בשל העובדה שדלתו היתה תמיד פתוחה בפני כולם, אך אם נודה לא מעט בזכות הופעתו החיצונית. היו לו הזדמנויות אין ספור לרומנים מהצד. די היה במבט אחד על הגבר היפה והחזק הזה, הלבוש מדי משטרה ודרגות נוצצות על כתפיו, כדי למשוך אליו מבטים.
לא אחת ניסו השוטרות תחת פיקודיו להתקרב אליו, בלילות הארוכים של המשמרות, בארועים שהיו קשים מנשוא. אם זה פיגועים, זירות רצח או נשים שנאנסו שגרמו לו להחנק. תמיד שמר מהן מרחק, גם כשידע שהן זקוקות לחיבוק מנחם, כדי להתאושש ממה שראו עיניהן.
כשרק הכרנו, בבוקר ההוא בראשית החורף כשהטמפרטורות עדיין היו נסבלות, לא היה לי מושג מי הוא. הייתי די חדשה בעיר, ולכן כשפנה אלי התייחסתי אליו בחשדנות.
"ילדה כמוך לא צריכה לרוץ לבד בשעה כזו מוקדמת," הוא אמר לי, "אכפת לך שאצטרף אליך?"
לרגע עמד על קצה לשוני לאמר לו: "חוצפן, למה אתה חושב שארצה לרוץ איתך." אבל איך שהוא נמשכתי לעיניו. העינים היפות והטובות שלו השקיטו אותי מיד.
"תרגעי," אמר לי, "אני נשוי, לא מחפש אשה מהצד. מפחיד אותי לראות אותך רצה לבד קרוב לפרדסים."
אהבתם את הסיפור? להמשך לחץ על הקישור:
http://www.amour.co.il/amour-media-story-253782
Comments