top of page
  • Grey Instagram Icon
  • Grey Facebook Icon
  • Grey Twitter Icon

תם הקיץ D1 29.8.2017

  • תמונת הסופר/ת: בר אבידן
    בר אבידן
  • 31 במאי 2018
  • זמן קריאה 1 דקות

עודכן: 25 בנוב׳ 2018



בתחנת המשטרה הוא היה ידוע כמפקד האהוב. גם בשל העובדה שדלתו היתה תמיד פתוחה בפני כולם,‏ אך אם נודה לא מעט בזכות הופעתו החיצונית. היו לו הזדמנויות אין ספור לרומנים מהצד. די היה במבט אחד על ‏הגבר היפה והחזק הזה, הלבוש מדי משטרה ודרגות נוצצות על כתפיו, כדי למשוך אליו מבטים.‏


לא אחת ניסו השוטרות תחת פיקודיו להתקרב אליו, בלילות הארוכים של המשמרות, בארועים שהיו קשים ‏מנשוא. אם זה פיגועים, זירות רצח או נשים שנאנסו שגרמו לו להחנק. תמיד שמר מהן מרחק, גם כשידע שהן ‏זקוקות לחיבוק מנחם, כדי להתאושש ממה שראו עיניהן.‏


כשרק הכרנו, בבוקר ההוא בראשית החורף כשהטמפרטורות עדיין היו נסבלות, לא היה לי מושג מי הוא. ‏הייתי די חדשה בעיר, ולכן כשפנה אלי התייחסתי אליו בחשדנות.‏


‏"ילדה כמוך לא צריכה לרוץ לבד בשעה כזו מוקדמת," הוא אמר לי, "אכפת לך שאצטרף אליך?"‏


לרגע עמד על קצה לשוני לאמר לו: "חוצפן, למה אתה חושב שארצה לרוץ איתך." אבל איך שהוא נמשכתי ‏לעיניו. העינים היפות והטובות שלו השקיטו אותי מיד. ‏


‏"תרגעי," אמר לי, "אני נשוי, לא מחפש אשה מהצד. מפחיד אותי לראות אותך רצה לבד קרוב לפרדסים."‏



אהבתם את הסיפור? להמשך לחץ על הקישור:

http://www.amour.co.il/amour-media-story-253782




Comments


סיפורים וחדשות

הצטרפו לרשימת התפוצה וקבלו את הסיפורים ישירות לתיבת הדואר שלכם

  • Grey Instagram Icon
  • Grey Facebook Icon
  • Grey Pinterest Icon
  • Grey Twitter Icon
  • Grey YouTube Icon

© 2016 כל הזכויות שמורות לבר אבידן

bottom of page