תחשבי עלי D1 22.9.2017

הרוח משחקת עם כנף החלון הפתוח, מטלטלת אותו בקצב משתנה. אני יושב על הכורסא בסלון ובוהה בו, לא מסוגל לאסוף כוחות כדי לקום ממקומי ולסגור אותו. הרוח מתגברת ולעיתים נדמה לי שאוטוטו תתנפץ הזגוגית שלו ואלפי רסיסים יעופו לתוך החדר החשוך. ועדיין, אין בי כוח לקום. המראה שלה הולכת מחובקת עם אחר לא יוצא מראשי. קול הצחוקים שלהם, מבדיחה פרטית שידועה רק להם מחריש את אוזניי. 

אני מצליח איך שהוא לגרום לעצמי לקום. שלפוחית השתן לוחצת לי כבר זמן רב ואני מרגיש שעוד רגע אני מתפוצץ. אני הולך רועד מקור, למרות שהלילה הזה הוא חמים, ורוח חמה חודרת מבין החלון הפתוח. אני עומד מתנדנד מול האסלה ומטיל את מימיי. כאשר אני מסתובב אני רואה בסל הכביסה את תחתוני החוטיני שלה, אלה שקניתי לה. "קניתי לך בשבילי," אמרתי לה בצחוק כאשר הגשתי לה אותם אז ביום סתווי קריר. אחר כך ערסלתי אותה בזרועותיי ונשקתי לה לצווארה בדיוק במקום הרגיש ביותר.

כאשר אני מסיים ונעמד מול המראה, מופיעה בדמיוני דמות גופה הערום אחרי המקלחת, עטוף במגבת הכחולה, זו עם ציור הדולפין. אני מסתכל לכיוון המתלה ורואה שהמגבת כבר לא שם. אני נושף החוצה את האוויר הכלוא בתוכי. "אני אהיה בסדר," אני אומר לעצמי.