שלם D1 13.7.2017

אם תשאלו את אביה ממתי היא חברה של איה, היא תענה לכם "ממתי לא?"  הן הבטיחו אחת לשניה שביום שיסיימו את בחינות הגמר, הן הולכות להתפרע. דובר שתקחנה חופש ארוך, ורק אחר כך תחפשנה עבודה. הן לא ידעו מה יעשו, רק ידעו שאין להן כל צורך לצאת מגבולות המדינה.

בוקר הבחינה הגיע. איה לוקחת את הנייד ושולחת מסרון:

(07:00)  איה: אילת?

(07:01) אביה: אילת!.  למרות שמאד בא לה לנסוע לגליל, היא מחליטה להענות להצעה.

בצהרי היום הן יוצאות לדרך. מהר מאד מתחלף הנוף העירוני בכפרי, ואחר כך מתחילים המרווחים בין ישוב לישוב. הן פותחות את הרדיו, ושרות בקולי קולות. איה קצת מזייפת, אבל לאביה זה לא מפריע. היא יודעת כמה שתיהן זקוקות להתפרקות הזו. עד אותו יום עצמו לא היה להן ממש חופש. הן תמיד עבדו כדי להרוויח דמי כיס, תמיד עזרו בבית, מעט מאד זמן נשאר להן עבור עצמן. את המעט הזה בילו תמיד ביחד.

"אני לא יודעת מה עושים עם החופש", אומרת איה.

"דבר אחד בטוח. כדי שנוכל לחשוב כדאי שנעצור בדרך לאכול משהו. מאתמול לא אכלתי כלום. אני גוועת," עונה לה אביה.

הן עוצרות בחנות נוחות בתחנת דלק, בוחרות להן כריך לאכול וקונות שני בקבוקי מים של ליטר וחצי.

איה, שהרכב שלה, מאד אחראית. היא דואגת למלא דלק, שעבורו משלמת אביה כפי שסוכם ביניהן מראש, היא בודקת אויר בגלגלים פעם נוספת, ומבקשת מהמתדלק לבדוק שמן. היא נראית לו עייפה ותפרנית והוא מרחם עליה ואומר לה את האמת: "אין צורך למלא שמן, הכל בסדר. סעי לשלום."

להמשך לחץ על הקישור:

http://www.amour.co.il/amour-media-story-253519