top of page
  • Grey Instagram Icon
  • Grey Facebook Icon
  • Grey Twitter Icon

נטושה D1 11.11.2017

  • תמונת הסופר/ת: בר אבידן
    בר אבידן
  • 31 במאי 2018
  • זמן קריאה 1 דקות

עודכן: 25 בנוב׳ 2018


היה לי ברור שהוא לא יחכה רגע. ואולי הכל התחיל עוד לפני. ואולי אני האחרונה שיודעת וזה נמשך כבר ימים, שבועות. הכל יתכן. אבל לראות אותו כאן בפאב "שלנו" יושב ומלטף את ידיה של אישה אחרת, אישה שלי היא זרה, מוציא אותי מדעתי. הגבר הזה שנתתי לו את כולי, אולי נתתי יותר מידי, המשיך הלאה ובלעדי. זה כל כך כואב שאני לא יכולה למצוא את מילים המתאימות. זה כל כך מקומם. לו לפחות הייתה בו ההגינות לא לנפנף בכך מול הפרצוף שלי.

אז כאן אני יכולה לומר שאני שבורה. מרוסקת לאלפי רסיסים. כמובן שמולו לא אומר דבר. אני טובה, ממש טובה, בפני פוקר.

מה שהכי כואב לי היא העובדה שהוא היחיד שהורדתי בפניו את המסיכה שלי. אם הוא היה מספר למישהו, ואולי בעצם כן סיפר, דבר ששמע ממני על עצמי, אנשים לא היו מאמינים לו. היו מיד אומרים: "אתה מדבר שטויות. אנחנו מכירים את אלה כבר הרבה זמן, למעשה יותר ממך." בדיוק על זה אני מסתמכת, שלא יאמינו לו.


**


אז בואו נתחיל מהתחלה.


אהבתם את הסיפור? להמשך לחץ על הקישור:

http://www.amour.co.il/amour-media-story-254270

Comments


סיפורים וחדשות

הצטרפו לרשימת התפוצה וקבלו את הסיפורים ישירות לתיבת הדואר שלכם

  • Grey Instagram Icon
  • Grey Facebook Icon
  • Grey Pinterest Icon
  • Grey Twitter Icon
  • Grey YouTube Icon

© 2016 כל הזכויות שמורות לבר אבידן

bottom of page