נטושה D1 11.11.2017
- בר אבידן
- 31 במאי 2018
- זמן קריאה 1 דקות
עודכן: 25 בנוב׳ 2018

היה לי ברור שהוא לא יחכה רגע. ואולי הכל התחיל עוד לפני. ואולי אני האחרונה שיודעת וזה נמשך כבר ימים, שבועות. הכל יתכן. אבל לראות אותו כאן בפאב "שלנו" יושב ומלטף את ידיה של אישה אחרת, אישה שלי היא זרה, מוציא אותי מדעתי. הגבר הזה שנתתי לו את כולי, אולי נתתי יותר מידי, המשיך הלאה ובלעדי. זה כל כך כואב שאני לא יכולה למצוא את מילים המתאימות. זה כל כך מקומם. לו לפחות הייתה בו ההגינות לא לנפנף בכך מול הפרצוף שלי.
אז כאן אני יכולה לומר שאני שבורה. מרוסקת לאלפי רסיסים. כמובן שמולו לא אומר דבר. אני טובה, ממש טובה, בפני פוקר.
מה שהכי כואב לי היא העובדה שהוא היחיד שהורדתי בפניו את המסיכה שלי. אם הוא היה מספר למישהו, ואולי בעצם כן סיפר, דבר ששמע ממני על עצמי, אנשים לא היו מאמינים לו. היו מיד אומרים: "אתה מדבר שטויות. אנחנו מכירים את אלה כבר הרבה זמן, למעשה יותר ממך." בדיוק על זה אני מסתמכת, שלא יאמינו לו.
**
אז בואו נתחיל מהתחלה.
אהבתם את הסיפור? להמשך לחץ על הקישור:
http://www.amour.co.il/amour-media-story-254270
Comments