מבטים D1 31.12.2017
- בר אבידן
- 31 במאי 2018
- זמן קריאה 1 דקות
עודכן: 25 בנוב׳ 2018

הבית מתמלא בחוגגים. מזמן לא היתה מסיבה כל כך שמחה. האנשים מסתובבים בקבוצות, כוס משקה בידיהם והאוירה מחשמלת.
אני מגיע הערב לבד. אין לי חשק לשחק שום תפקיד לערב אחד. אני רוצה פשוט להיות אני. בלי תוויות, בלי התחיבויות, בלי מסיכות.
אי אפשר שלא להבחין בך כשאת נכנסת. כולם סובבים סביבך, מתרגשים לראות אותך. אני מביט בך, לא יודע מי את. ברור שאת מושכת את תשומת ליבי, אישה יפה שכמותך, ולא בגלל המהומה שאת יוצרת, אלא יש בך משהו שלא שאינו יודע להגדיר אותו.
לבושה ג'ינס צמוד וחולצת בד כחולה עטורה כוכבי ים כסופים, את מגישה למארח שקית. הוא סופר בהתפעלות ארבעה בקבוקי וודקה גריי גוס.
"מהדיוטי פרי? " הוא שואל.
את צוחקת ועונה: "ברור שלא, הרי מותר להביא רק אחד".
הצחוק הזה שלך חודר לי לתוך הגוף שלי גם אחרי שאת מפסיקה לצחוק.
המהומה סביבך שוככת ואת מוצאת לך פינה שקטה, שמה רגל על רגל, חובקת כרית ומתכרבלת עם עצמך. את יושבת לך כך עם עיניים עצומות, ואני לא יכול להתיק עיניי ממך. את נראית כל כך שלווה, כל כך רחוקה מכאן. אני נועץ בך מבט, ולפתע עיניך נפתחות ואת מסתכלת ישר לתוך עיניי.
אהבתם את הסיפור? להמשך לחץ על הקישור:
http://www.amour.co.il/amour-media-story-252099
Comments