כה אמרה סבתא שיינה D1 26.3.2018
- בר אבידן
- 1 ביוני 2018
- זמן קריאה 1 דקות
עודכן: 25 בנוב׳ 2018
דן
אני נכנס הביתה. מרגיש שאני נחנק. אני לא יכול לסבול את המחשבה שהיא תופיע מול עיני.
עצם העובדה שהיא נושמת את אותו אויר שאני נושם מעצבנת אותי.
"אביך התקשר. זה בקשר..." היא מתחילה לאמר לי.
"ממתי את מנהלת לי היחסים עם אבי?" אני יורה לעברה, "ממתי??"
"בסך הכל הוא ביקש למסור לך הודעה," היא עונה לי נעלבת, "מה אתה שוב מתנפל עלי. לא אני ביקשתי ממנו שיתקשר."
"תפסיקי לנהל לי את החיים," אני אומר לה, "נמאס לי."
"באמת?" היא עונה לי, "ממתי אני מנהלת לך את החיים?"
"את יודעת מה נמאס לי מהכל," אני עונה, "נמאס לי ממך. תעופי לי מהעיניים." אני אומר ונכנס לחדר העבודה שלי. אני פותח את המחשב ושוקע בעבודה, מתעלם מקיומה.
כעבור חצי שעה אני נזכר שלא אכלתי כלום. "מה יש לאכול?" אני שואל, מנסה לנחש מהו הריח העולה מהמטבח.
היא שותקת לא עונה לי.
אהבתם את הסיפור? להמשך לחץ על הקישור:
http://www.amour.co.il/amour-media-story-255210
Comentarios