זהו ביתך D1 9.1.2018
- בר אבידן
- 1 ביוני 2018
- זמן קריאה 1 דקות
עודכן: 25 בנוב׳ 2018
אני מסתכלת על רצפות השיש הממורקות, על מנורת השנדלייר הגדולה הממוקמת מעל גרם המדרגות הרחב, על המנורות המפיצות אור רך במבואה הגדולה של ביתך, וזכרון היום הראשון בו דרכה בו כף רגלי צף ועולה. כמה התקשתי להאמין שנפלה בחלקי הזכות להכיר גבר כמוך.
* עשר שנים לפני **
אתה מסתכל עלי משועשע. נהנה לראות איך בולעות עיניי כל פרט מהבית המרשים שלך. אני עוברת מפריט אומנות אחד למשנהו. אתה הרי יודע שזה תחום ההתמתחות שלי, האומנות. הרי כך הכרנו. לבסוף אתה לא מתאפק ושואל: "נו, מה דעתך?"
"אין ספק שיש לך טעם משובח," אני עונה לך בכנות.
אין לי מושג שהיצירות האלה נתלו רק הבוקר. אין לי מושג שלמדת אותי היטב ואתה מגשש את דרכך אלי. כשם שאין לי מושג שאין אשה בחייך. אני לא מאותן נשים שעושה תחקירים על לקוחות פוטנציאלים. את זה אני משאירה למי שמתעסקת בסגירת העסקה. וגם אז, מדובר רק בבחינה של יכולות כספיות. אמנם אתה "עשיר מופלג," כדבריה, אבל אותי זה לא מעניין.
"בואי אראה לך את הבית," אתה אומר לי ומוביל אותי בין חדריו המדהימים של הבית שלך.
אהבתם את הסיפור? להמשך לחץ על הקישור:
http://www.amour.co.il/amour-media-story-254773
Comentarios