ואז באת אתה D1 12.10.2017

זו התחילה כאחת מאלף שיחות. אתה - רואה התמונה שלי והדמיון מתחיל לעבוד. סקרן לראות מי עומדת מאחורי הציור, שכן אין פרטים, אין תמונה, אוהב המילים שאני כותבת.אני - כבר מכינה את התשובה הקבועות: נשואה, בין 20 ל-100, לא מחפשת. תודה על המחמאות.

אבל השיחה הזו התגלגלה למקומות ששנינו לא ציפינו. מספר מילים שאמרת חשפו בפני את זהותך, למרות שאתה חסוי. מכאן נפתח פרץ של מילים שהיו טמונות בך במשך שנים. ביקשת שאכתוב, אבל שלא יקשרו אליך וכך אני אעשה. ברור לשנינו שזוהי הייתה שיחה חד פעמית, הכול נאמר ולשנינו אין צורך להמשיך. הרי הסיבה שלשמה נכנסת לא השתנתה וגם לא התשובה שלי. אני יושבת לכתוב לך את הסיפור בעקבות השיחה הלילית המטלטלת שעברנו יחד.

**

"ואז הוא בא," אני אומרת לשרי בדמעות. "ברגע שהכי לא צפיתי לו ."

"את יודעת שדברים לא קורים סתם, נכון?" שואלת אותי שרי.

"אני כבר לא יודעת כלום," אני עונה, "כל חיי חיפשתי אותו, ודווקא עכשיו הוא הגיע."

אני לוגמת מהקפה שבינתיים התקרר. הדמעות זולגות מעיניי. בימים האחרונים אני נדנדה של מצבי רוח, וכולם תלויים רק בו. אם שלח הודעה, ומה כתב. אני מסתכלת תדיר בנייד, ושוב מתאכזבת.

"את יודעת מה את רוצה?" שואלת שרי.

"אני לא יכולה לוותר עליו," אני עונה לה.

"את מבינה מה את אומרת?" היא שואלת.

אני לא עונה לה. אני יודעת שלמה שאחליט תהיינה השלכות, לכאן או לכאן. איני משתפת אותה בסערת רגשותיי. אני רק יודעת שהלב שלי מוכתם כולו בשם שלו.

אהבתם את הסיפור? להמשך לחץ על הקישור:

http://www.amour.co.il/amour-media-story-254079