הסחפות D1 5.11.2017
- בר אבידן
- 31 במאי 2018
- זמן קריאה 1 דקות
עודכן: 25 בנוב׳ 2018

הוא יושב במשרדו בסיום יום עבודה, פותח את הרשת החברתית, בודק אם היא כאן.
הוא מרופף מעט את קשר עניבתו המוקפד, פותח את הכפתורים של הז'קט שלו, ומסיר אותו. הוא מניח אותו על גב כיסא המנהלים שלו. הוא פותח את הכפתור בשרוול חולצתו ומתחיל לקפל אותו מספר קפלים, עד קרוב למרפקו. הוא חוזר על אותה פעולה עם השרוול השני.
בהיסח הדעת הוא מגלגל את טבעת הנישואין שלו על אצבעו. הוא לא ממהר לחזור לביתו. הזמן הזה מוקדש רק לו, ולמי שהוא רוצה באמת להיות, על כל תשוקותיו וחלומותיו.
זה הזמן שהוא אינו שייך לאף אחד. לא לאביו הדורסני, לא לאשתו שיודעת רק לדרוש, לא לחבריו שרוצים בחברתו מתוך אינטרסים מובהקים. זה רק הוא והאחת שאיננו מכיר, זו שיושבת מולו מעבר למסך הקר ומחממת כל כך את ליבו, מרווה את געגועיו.
הוא טיפוס של שחור ולבן. גבר כזה שכל דבר אצלו מתוכנן ומובן. הכול נעשה בדיוק רב, ואין מקום לאי סדרים ואי דיוקים. תמיד. פרט למקום הזה שהוא נמצא איתה. שם הוא נותן לעצמו להיסדק, להיסחף איתה לאן שהרוח מובילה אותם, בלי גבולות. עד לרגע שהוא מרגיש שוב שלם.
אהבתם את הסיפור? להמשך לחץ על הקישור:
http://www.amour.co.il/amour-media-story-254235
コメント