הברמנית D1 8.12.2017

יש ימים כאלה שאני מרגיש שאני לא יכול יותר. אני גבר מאד מסודר, אם זה בעבודה ואם זה בביתי. אני עדיין שומע את השאגות של אבי צועק עלי לסדר את החדר, כאשר בגלל החלון הפתוח עף דף על הריצפה. עדיין זוכר אותו ממלא את הנייר שלו בטבק ומדליק אותו בעצבים. פניו היו אדומות מכעס וידו חיפשה בכיסו כדור הרגעה בצבע אדום שחור. ילד בן שמונה לא צריך לדעת שמות של כדורי הרגעה, לפי צורתם וצבעיהם.

נשבעתי בליבי שכאשר לי יהיו ילדים...אבל כל זה היה כאשר הייתי ילד. מי בכלל רוצה כעת ילדים. עזבו ילדים, מי רוצה בגלל אישה. "נשים טובות רק לדבר אחד," היה אומר לי אבי מידי יום אחרי שקילל את היום שבאתי לעולם, "נשים טובות רק כדי להשתמש בהן להנאתך. להכנס בהן ולצאת מהן מיד אחרי, ולהעלם."

אני יודע מי היא אמא שלי, וחבל. אני מצטער על הרגע שדמותה נחרטה בזיכרוני נוסעת עם הגבר המנופח והעשיר הזה בקדילאק מפוארת. אפילו מבט אחד לא העיפה לעברי. היא שימשה לי רק כרחם לגדול בו. סמוך ללידתי היא נעלמה. אם להיות כנה, אם רבע מהדברים ששמעתי נכונים, אז אני די מבין אותה. אבל זה לא מונע ממני לחשוב גם שכל הנשים זונות.

אז בקשר להיום. כל מה שיכול לקרות עקום קורה. נתחיל בזה שכשבאתי למשרד גיליתי שמערכת החימום לא עובדת. אתם קולטים? דצמבר, קור אימים בחוץ. הרוח משתוללת והמשרדים המפוארים של חברת ההשקעות "פרופיט אינק." היוקרתית קפואים. אמנם זו לא תקלה רצינית, וכעת הטמפרטורות בחדר סבירות. מסתבר שבגלל החשמל שנותק כיוון שהרוח הפילה עצים ברחוב הראשי, גם האינטרנט לא עובד. חברת השקעות בלי אינטרנט כמוה כחברה מתה. נוסף לכל אלה המזכירה שלי חולה. מה היא חושבת שאני מטומטם? לאיזו אישה יש מחזור פעמיים בחודש?

אהבתם את הסיפור? להמשך לחץ על הקישור:

http://www.amour.co.il/amour-media-story-2544